כל חומר מהדהד את קולו אל היקום ואומר:
"אני כאן, זה אני"

ולכל קול יש גוון, מקצב ואינטונציה מיוחדים משלו: תדירות, תצורה גיאומטרית, עוצמה, אורך גל (ועוד).

כל קול (תדירות) הוא נקודת מבט אישית – וחד פעמית – על היקום ושל היקום. כל קול מתגשם לחומר מסוג אחר, בעל מאפיינים ייחודיים משלו.

הקול מגיח מתוך היקום והוא גם זה שמתגשם לכדי היקום, במעין סערה ספיראלית המחוללת מעגל היזון חוזר שיוצא מתוך עצמו וחוזר לתוך עצמו, ובדרך יוצר עולם ומלואו.

אדם מייצר קול.
חתול מייצר קול.
דב פנדה, המעי הדק, עץ, פטרוזיליה, כדורית דם אדומה, חלבון, אנזים, מולקולה, גנום, אלקטרון, קווארק – כולן וכולם מייצרים קול אישי, המהווה את החתימה האנרגטית הייחודית שלהם ביקום. ולכל אחד מהם חוויה פרטית של היקום –

• תפקיד: מה אני צריך לעשות כאן?
• מטרה: לשם מה אני עושה זאת?
• תהליכי הישרדות: מהו המזון שלי וממה עליי להתרחק?
• ושיטות פעולה: אלגוריתמים ופונקציונאליות בפועל.

בין אם אני חלבון ובין אם אני חתול, אני צריך לדעת איך להתנהל כחומר שהוא אני. כאשר בסביבתי מתקיימות הפרעות חשמליות אשר מונעות ממני להעביר את המידע שאני צריך להעביר, ומונעות ממני מלקלוט את המידע שאני צריך לקלוט – אז לא אצליח לבצע את תפקידי כראוי. ההפרעות החשמליות מיתרגמות להפרעות כימיות-מולקולריות, כאשר בשלב זה ניתן לראות התפתחות הדרגתית של מחלה בגוף החומרי.

באמצעות מיכשור רפואת תדרים ניתן לזהות ולאבחן את היווצרותה של מחלה ברמה האנרגטית, טרם התגשמותה ברמה הכימית-מולקולרית.

כך ניתנת לנו ההזדמנות לא רק לאזן את ההפרעות הנוכחיות בגופנו, אלא אף למנוע את היווצרותן של הפרעות (מחלות) חדשות לפני התגשמותן לכדי חומר בגוף.