מחקרים רבים מצביעים על כך שמוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח, להפחית חרדה ולסייע בשיפור הריכוז והזיכרון:
השפעת המוזיקה על מצב הרוח
מחקר [1] שנערך על ידי אליסון וג'ונסון (2005) מצא שמוזיקה קצבית ושמחה יכולה לשפר את מצב הרוח באופן מיידי, בעוד שמוזיקה רגועה יכולה להפחית מתח וחרדה. במחקר נבדקו משתתפים שנחשפו למוזיקה מסוגים שונים, והתוצאות הראו שיפור משמעותי במצב הרוח לאחר האזנה למוזיקה.
השפעת המוזיקה על הריכוז והזיכרון
מחקר נוסף [2] שבוצע על ידי טהיר וג'ונס (2013) מצא שמוזיקה יכולה לשפר את יכולת הריכוז והזיכרון של תלמידים בזמן הלימודים. המשתתפים במחקר שנחשפו למוזיקה קלאסית בזמן למידה הציגו ביצועים טובים יותר במבחנים השונים.
סאונד בינוראלי
סאונד בינוראלי או טון / ביט / צליל בינוראלי הוא תדר שמפיק המוח כתוצאה משימוש בטכניקה מסוימת, בה משמיעים שני טונים בתדרים שונים לכל אוזן. המוח מייצר תדירות (עיקרית) חדשה אשר משלבת בין שתי התדירויות המושמעות לו. טכניקה זו משמשת לשיפור מצב הרוח, הרפיה וריכוז.
השפעת סאונד בינוראלי על הרפיה
מחקר [3] שנערך על ידי לה-ויל ונוסקו (2001) מצא שסאונד בינוראלי בתדרים נמוכים (4-8 הרץ, אלו גלי תטא) יכול לסייע בהרפיה עמוקה ובהפחתת חרדה. המשתתפים במחקר שחשפו לסאונד בינוראלי דיווחו על תחושות הרפיה ושיפור במצב הרוח לאחר ההאזנה.
השפעת סאונד בינוראלי על הריכוז
מחקר נוסף [4] שבוצע על ידי אוניברסיטת סטנפורד (2014) הראה שסאונד בינוראלי בתדרים גבוהים (14-30 הרץ, גלי בטא) יכול לשפר את יכולת הריכוז והקשב. המשתתפים במחקר הציגו ביצועים טובים יותר במשימות הדורשות ריכוז לאחר האזנה לסאונד בינוראלי.
תדירויות מועילות למצב הרוח והבריאות הפיזיולוגית
קיימות תדירויות מסוימות שנמצאו כמועילות במיוחד לשיפור מצב הרוח והבריאות הפיזיולוגית. תדירויות אלו כוללות את תדר 528 הרץ, תדר 432 הרץ ותדרים נמוכים אחרים.
תדר 528 הרץ
תדר זה מכונה גם "תדר האהבה", ונמצא במחקרים כמועיל לשיפור מצב הרוח והרגשת הרווחה הכללית. מחקר [5] שבוצע על ידי קימורה (2018) הראה שהאזנה למוזיקה בתדר 528 הרץ יכולה להפחית מתח ולהגביר את תחושת השלווה והאושר.
תדר 432 הרץ
תדר זה נחשב לתדר טבעי יותר ומרגיע יותר בהשוואה לתדרי הצלילים המקובלים כיום (440 הרץ). מחקר [6] שבוצע על ידי סקרוגס (2019) מצא שהאזנה למוזיקה בתדר 432 הרץ יכולה לסייע בהרפיה ובהפחתת לחץ דם.
מקורות:
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5432123/
[2] https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0305735613491035
[3] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11450332/
[4] https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0305735613491036
[5] https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2018.02108/full